פסק-דין בתיק ע"פ 1261/07

1.         המערער הורשע בבית משפט השלום בנצרת, על פי הודאתו, בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, לאחר שביום 10/08/04 נתפס, כשברשותו סם מסוג הרואין במשקל של 2.7992 גרם.

2.         לבקשת הסניגור הופנה המערער לשרות המבחן לקבלת תסקיר, טרם יגזר דינו.

בתסקיר שרות המבחן לא ניתנה בסופו של דבר, המלצה טיפולית, מאחר והמערער לא הביע נזקקות לכך, ולא נטל אחריות למעשיו.

3.         בית משפט קמא (כב' הנשיא ת. כתילי), דן את המערער בעקבות הרשעתו, ל - 36 חודשי מאסר, מתוכם 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.

כמו כן, הופעלו שני מאסרים מותנים חבי הפעלה, בני 6 חודשים ו - 24 חודשים. המאסרים הופעלו בחופף זה לזה ובחופף לעונש שהוטל עליו בתיק זה, כך שסה"כ נגזרו על המערער 24 חודשי מאסר בפועל.

4.         במסגרת הערעור שהוגש על חומרת גזר הדין, עתר ב"כ המערער לאפשר לו לשוב לשרות המבחן, לשם קבלת תסקיר משלים, מאחר ולדבריו, הוסברה למערער חשיבות המלצת שרות המבחן בנסיבותיו. באותה הזדמנות טען ב"כ המערער בשמו, כי במפגש הקודם עם שרות המבחן, היה למערער קושי בתקשורת עם קצינת המבחן, הואיל ואיננו שולט בשפה העברית.

ב"כ המשיבה הסכימה בהגינותה למבוקש, ולמערער ניתנה הזדמנות נוספת להופיע בפני שרות המבחן ולהשתלב בהליך שיקומי.

5.         מאז 13/11/07, עת הופנה המערער לשרות המבחן, נדחתה שמיעת הערעור פעם אחר פעם, על מנת לאפשר למערער למצות את ההליך.

6.         בתסקיר האחרון מיום 03/09/08, המליץ שרות המבחן לדחות את המשך הדיון לפרק זמן של חודשיים נוספים, לצורך המשך מעקב אחר התקדמותו של המערער בתהליך. לכך התנגדה ב"כ המשיבה, ואף אנו סבורים, כי אין מקום לדחייה נוספת, מן הנימוקים שיפורטו להלן:

7.         למערער מספר הרשעות קודמות, חלקן בעבירות אלימות, ורובן בעבירות הנוגעות להחזקת סמים לצריכה עצמית, שלא לצריכה עצמית ואף בעבירת סחר בסם מסוכן.

בעת שנגזר דינו של המערער, עמדו לחובתו שני מאסרים מותנים, האחד בן 6 חודשים שהוטל עליו בת.פ. 5175/03 (שלום טבריה), ביום 10/03/04 (חודשים ספורים לפני ביצוע העבירה כאן), והשני בן 24 חודשים, שהוטל עליו בת.פ. 1183/01 (מחוזי נצרת).

במסגרת ת.פ. 2339/05 הוארכו המאסרים המותנים למשך שנתיים נוספות.

8.         בית המשפט קמא שוכנע כי אין מקום להארכת התנאי פעם נוספת, וכי נשקפת סכנה לציבור מהארכת התנאי.

9.         הדברים נכונים ביתר שאת כיום, לאחר שלמערער ניתנו מספר הזדמנויות לשכנע את בית המשפט כי קיים סיכוי לשיקומו וכי הארכת התנאי פעם נוספת, מכוח סעיף 85 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, לא תסכן את שלום הציבור, והוא לא ניצלן.

10.       כאמור, עוד בנובמבר 2007 הופנה המערער לשרות המבחן לבדיקת אופציות טיפוליות. בתסקיר הראשון שהוגש ביום 02/12/07 טען המערער בפני קצינת המבחן כי עמדתו ביחס לביצוע העבירה בעת שהתנהל התיק בערכאה הראשונה, נבעה מכך שלא היה מודע למשמעות ההליך וסבר כי עליו להמשיך ולדבוק בקו ההגנה שבחר בא כוחו ולטעון לחפותו (כך לאחר שכבר הודה בבית המשפט בביצוע העבירה).

שרות המבחן עמד על נסיבות חייו של המערער והגורמים להתדרדרותו ושמע מן המערער כי האיום לרצות מאסר בפועל, חידד לו את חומרת מצבו ואת הצורך לערוך שינוי באורחות חייו, וכי אשתו מהווה עבורו מקור תמיכה משמעותי.

בשלב זה הביע המערער רצונו לקבל טיפול מגורמים מקצועיים ולהתמודד עם קשייו. משום כך, ובהתאם להמלצת שרות המבחן נדחה המשך הדיון למשך 3 חודשים.

11.       ביום 06/03/08 הוגש תסקיר נוסף בו נאמר כי המערער החל בתהליך האבחון ובדיקת התאמתו ביחידה לטיפול בהתמכרויות בנצרת, הוא שיתף פעולה עם העובד הסוציאלי ומסר בדיקות שתן שנמצאו תקינות. יחד עם זאת, נמצא כי המערער מתקשה בטיפול, ושרות המבחן העריך כי הקושי נובע מתוך חרדה והפחד שלו מפני השלכות ההליך המשפטי.

לבקשת שרות המבחן, ניתן פרק זמן נוסף על מנת לבדוק את דרכי הטיפול המתאימות למערער.